מקור השם קרית-אתא
ראשוני המייסדים שהגיעו למקום מצאו בו כפר אריסים בשם "כופרתא". הם אימצו את הצליל המקומי וקראו ליישובם "כפר-עטה".
מלומדי ספר אמרו כי יתכן וזהו שיבוש השם העתיק של מקום "כפר עצה". עטה בארמית – עצה. הם סיפרו כי שם זה ניתן למקום למקום שבו התכנסו חכמי הסנהדרין בזמן גזרות ארדריאנוס, כדי לטכס עצה בענייני הלכה. סברה זו הופרכה ע"י גוייטן ואחרים שכן "צ" ארמית מקורה לעיתים ב"ט" שהשתמרה בערבית ולא , המופיעה בשם , (כפרתא), שם הכפר הערבי שהיה במקום.
אחרים, כמו אבי יונה, ניסו לראות ב כפרתא , שיבוש של שם הישוב העברי הקדום עפרתה. הערבים שינו את כל השמות הקשורים לשוש עפר (בערבית שד) והחליפום בטייבה (טוב), אך חירבת טייבה הקרובה שוכנת על כביש שפרעם נצרת ואינה מתאימה לישובנו.
משהגיעו אנשי משפחת מולר, בשנת 1934, הקימו כאן מפעל טכסטיל וקראו לו על שם המקום (עטה
ATA, וזאת בשל היות השם קצר, צלילו קליט וצורתו הסימטרית קלה לשרטוט גרפי. מסתבר כי במהלך התכתובת עם חברת האם של "אתא" בצ'כיה, שהתנהלה בלועזית, נפל שיבוש. בתרגום חזרה לעברית ונכתב "אתא".
מר אברמוב, מי שסייע אז ברכישת הקרקע והיה מאוחר יותר מזכיר החברה שנים רבות, מציין כי ההסברים ה"חוכמולוגיים" חוברו במועד מאוחר יותר. לעובדה זאת מוצאים חיזוק בסיפורו של אריך מולר על ביקורו של ידידו, הסופר ש"י עגנון בביתו. עגנון התעניין "אתא" על שום מה? הסבריו של אריך מולר לא סיפקו אותו והוא אמר: הב לי כוסית קוניאק, לך לעבודתך, לכשתחזור אסביר מדוע נקרא כך המפעל". כשחזר אריך לארוחת הצהרים צהל עגנון לקראתו ואמר: "אני כבר יודע, "אתא" אלו הן ראשי התיבות של "אריגי תוצרת ארצנו". (המשובש היום בפי הנוער: אריגים תוצרת ארצנו.
במשך השנים 1934 עד 1944 שרר בלבול רב בכתובים. בבית חרושת "אתא" אפשר היה למצוא מודעות פרסומת בהן כתוב: "עטא" ואחרת. הכפר נקרא "כפר עטה" וגם כאן נמצאו שיבושים כמו "עטא", "אתה" ואחרים. דעת תושבי הכפר לא הייתה נוחה מערוב הגירסאות כמו מן השם "אתא" שהוצמד בדיעבד למקום. הם ניהלו מאבק חריף בוועדת השמות של קק"ל אשר ערכה דיונים רבים בנושא. כבר בי"ז בתמוז תש"ד, 5.7.1944, דנה הועדה בצורת כתיבת השם וקבעה חד משמעית:"אתא!". כלומר הכפר יקרא
"כפר אתא". ערעורם של תושבי הכפר נדחו ובי"ח באלול תש"ה, 27.8.45, נקבע בישיבה חוזרת: "כפר אתא". התושבים לא נחו ובמרוצת השנים 1945-46 ניהלו התכתבו מסועפר בנושא, עד אשר זה הוכרע סופית ב-17.3.1946. הם התקשרו עם מומחים רבים. ברוור טען כי מקור ה"ע" בשפה האידית, כמו: עמעס = אמת, ואין לה מקום בעברית. גם בן צי מציין כי ל"ע" אין כל יסוד. מר פרס סבור שיש לכתוב "אתא" ונימוקיו עמו. וילנאי ציין כי מקור השם, בשיבוש השם הערבי "כופרתא", אשר כפי הנראה ניזון משמו הארמי הקדום של הישוב, ופירושו: "כפר קטן". גוייטין, הבהיר כי בארמית "אתא" פירושו בא, הגיע. כמו "ואתא שונרא" בחד-גדיא שבהגדה של פסח, לכן פירוש השם "כפר-אתא" הוא הכפר אשר אליו בא המזל, הגיע האושר.
כמה אירונית היא העובדה כי דווקא שיבוש מקרי הוא זה אשר החזיר, כנראה, את השם אל שורשיו, אל שמו של הישוב העברי הקדום שהיה כאן. הכתב המקורי השתמר בבית הקולנוע המקומי, אשר נהקרא "קול עטה", עד אשר סגר את שעריו בשנת 1973.
בשנת 1965 אוחדו המועצות המקומיות כפר-אתא וקרית בנימין. הישוב המאוחד נקרא קרית אתא.
ליפשיץ רוחי
מנהלת בית פישר
הודפס מחדש ע"י ציפי נון – מאי 2008.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה